בשנת 1902 הוקם עוד מפעל רכב בארה"ב, רפיד מוטורס, וזה ייצר מעין אוטובוס, גם משאית. ב־1909, באקט מפואר ואחרון, הגיעה משאית של רפיד לפייקס פיק; באותה שנה נרכש המפעל על־ידי וויליאם דוראנט (1861-1947) — אחד ממייסדי ג'נרל מוטורס (GM; 1908) — וזה היה ב־1912 לחטיבת המשאיות, האוטובוסים והמסחריות הגדולות של הענק המתהווה. לחטיבה זו היה שם ארוך — General Motors Corporation, Truck & Coach Division — וקצר: GMC.
דטרויט, אמריקה
עם השנים ייצרה GMC טנדרים, משאיות גם לעבודות תשתית, ראשי־גורר גם לעבודות קו ארוכות, וגם אוטובוסים בגדלים שונים, מסחריות, מיניוואנים, רכב צבאי, בתים ממונעים, רכבי שטח.
בגלל שיטת השיווק האמריקאית, המבוססת על סוכנים (דילרים), דגמים רבים שנועדו לעבודה נשאו גם את סמל שברולט, כבר מ־1919 — החל מטנדרים ומסחריות וגמור בסמי טריילרים. כתוצאה מכך יש לתאגיד ג'נרל מוטורס של היום אותם דגמים תחת שמות המותג GMC ושברולט, ובמקרה אחד גם קדילאק בעסק.
צילום: יואל פלרמן
וכך, חלקו שני אלה, בין השאר, את המיניוואן ספארי של GMC/אסטרו של שברולט, את רכבי השטח ג'ימי ובלייזר, וכיום את המסחרית הגדולה סוואנה של GMC ואקספרס של שברולט (לא טעות; בארץ זה שונה); רכבי השטח הגדולים והענקיים GMC יוקון ויוקון XL שהם שברולט טאהו וסאברבן וגם קדילאק אסקלייד, גם בארוך.
אותם רכבי שטח ענקיים חולקים כיום אותה רצפת סולם חדשה של ג'נרל מוטורס מ־2018 המכונה GMT T1XX — וזו משמשת בסיס גם לטנדרים זהים של אותם שני מותגים: סיארה של GMC, סילברדו של שברולט, בגרסאות 1500, 2500, 3500.
טנדרים אלה, כידוע, מוצעים במספר רמות גימור, כולל מפוארות למדי. בקצה העליון נמצאות דנאלי (Denali) של GMC, הי קאונטרי (High Country) של שברולט.
צילום: יואל פלרמן
אשדוד, ישראל
טרייד סנטר הפועלת באשדוד עוסקת במגוון פעולות הקשורות ברכב, ואלה כוללות — מעבר לשירותי מוסך ומחסן כביר של חלקים משומשים, ובנוסף למכירת רכב חדש ומשומש, טרייד אין וליסינג למינהו — גם יבוא מקביל.
במסגרת זאת מייבאת טרייד סנטר גם אותם טנדרי־ענק Made in the USA. את אלה, כך אנשי המקום, ניתן להזמין ולקבל גם ברמות האבזור הגבוהות ביותר — GMC סיארה דנאלי, למשל.
המופע של שיא הרושם
החזית של סיארה דנאלי היא ביטוי נוסף לקביעה העמוקה: "לכל קילו יש קילו וחצי" (ד"ר חנן גולן, בשיחה רלוונטית לפני עשור וחצי). כי כן, סילברדו הנוכחי גרם לזה הקודם, שהייתה לו הופעה עתירת נוכחות, להיראות צנוע; סיארה בוטה אפילו מסילברדו הנוכחי.
הכניסה פנימה מפגישה אותנו עם סביבת נהג הדומה לזו שבסילברדו, אך עם נגיעות מהודרות יותר. ריפוד עור מעניק נופך לוקסוס, איכות ההרכבה טובה מאוד, מה שמצא ביטוי מאוחר יותר בנהיגה בשטח עוין; לא נשמעו צקצוקים או זמזומים.
צילום: יואל פלרמן
כאן נמצאים גם פריטי אבזור נוספים, כמו למשל זה שפגשנו לפני שנכנסנו: מדרגת צד חשמלית הנפתחת עם שחרור הנעילה של הדלת, גם ליציאה; רעיון וביצוע טובים מאוד; גם תאורת הלד הצמודה. כרגיל, מרחב הפנים כביר להדהים, תנוחת הנהיגה טובה מאוד, והמושב רב הכוונונים מאפשר התמקמות כראוי, וכוונון טוב יותר לגב התחתון יתקבל בברכה.
ממדי מכסה המנוע הכבירים יכולים לאתגר את שדה הראייה של אחדים במקומות צרים, אבל מערך מצלמות משובח יפתור בעיות וקושיות. מערך זה מקרין גם מה שקורה מאחור, גם מאחורי נגרר (אם יש), גם בתוכו (אם יש בו סוס, למשל). בנוסף, ניתן להפוך את המראה המרכזית למסך (כולל זום). יש גם ניטור שטח מת עם הרעדה מצוינת בבסיס המושב לפי הצד — אבל כל המערך המבורך הזה אינו ממלא את מקומן של המראות, ואלה, כמו ברוב דגמי אמריקה, פשוט גרועות, דבר הבולט במיוחד במראת ימין.
צילום: יואל פלרמן
מאחור, המרחב נרחב ביותר, מרווחי הראש, הברכיים והכתפיים לשלושה גם הם נדיבים. במסעד המושבים הצידיים חללי אחסון, ובמרכז מסעד־יד מתקפל, ולא חסרים פתחי מיזוג.
הארגז כולל מספר תכונות ייחודיות ברמת הגימור הזו, חלקן מוצעות כתוספת. הארגז עצמו מצופה בהתזה. יש בו לא פחות מאשר 16 ווי עיגון, וגם תאורה, חיבורי חשמל. כדי לעלות בביטחון יש לו ידית אחיזה ננעלת. לדלת עצמה פתיחה משוככת, וניתן לפתוח רק את חלקה העליון או את כולה. בנוסף, ניתן לפתוח אותה כך שנוצרת מדרגה, לעלייה בטוחה יותר, ובמצב זה רואים גם את הרמקולים המוטמעים שם והמופעלים בבלוטות'; גם ארגז טנדר יכול לשמש נקודת עיגון ראויה לפיקניק.
ארבע־ארבע־חמש
מנוע קמינס שלוש־שלוש־חמש ייצר, ובכן, 335 כ"ס, שכן גם במוביל הטנקים קונטרקטור ששינע קומפלט ששקל, בערך, גם 80-90 טון. בטנדר הזה, למשקל כולל של 4.5 טון, יש מנוע 6.6 ליטר V8 המייצר 445 כ"ס וגם 124.5 קג"מ, ובכן, התפוקה הזאת מספיקה לכל צורך ועניין — והרבה הרבה מעבר לכך. גם כאן משרתת תיבה מרובת הילוכים, עשרה למען הדיוק, וההנעה אחורית, עם אפשרות לשילוב לכפולה בשטח, גם עם יחס העברה נמוך.
צילום: יואל פלרמן
עם התנעה, רעש המנוע נשמע מרוחק, הוא שקט ופעולתו עגולה גם בסרק. בשיוט המנוע נח לו בסל"ד נמוך — 100 קמ"ש ב־1400 סל"ד — וכאשר צריך יותר הספק (ולא באמת צריך את כולו) אין בעיה לקבל ביצועים מעולים לכל צורך ועניין. הן בשימור קצב נאות בעלייה, הן בעקיפה זריזה ביותר, גם וגם. וגם אז שומר המנוע על נימוסים מעודנים. כמו בטנדרים האחרים, גם כאן מוצאת ביטוי ההסתייגות הכל־אמריקאית משילוב הילוכים ידני; אפשר — עם העברה למצב נוסף בבורר שמאחורי ההגה, ואז שינוי באמצעות לחצני "+" ו־"-" הנמצאים עליו — וזה לא נוח ולא מזמין; בפועל הסידור הזה מיועד לנהיגה תחת עומס עם נגרר. שילוב ההילוכים נעשה באופן חלק, בזריזות מספקת, והתיבה פועלת לתפארת. לרכב בלם פליטה יעיל יחסית, ובסל"ד גבוה ובמורד היורד נמוך לים המלח, אפשר קצב טוב מבלי לגעת בבלמים; גם כאן מדובר במערכת שעיקר ייעודה כאשר גוררים, עניין חשוב ברכב עם כושר גרירה מורשה של 16.1 טון בארה"ב.
צריכת הדלק גבוהה, מאוד: 4.8 ק"מ לליטר.
הבולמים בסיארה דנאלי מעט רכים, עם שיכוך־כיווץ ושיכוך־החזרה בינוניים. הטנדר מצויד מצויד בצמיגי 275/65 על חישוקי "20 (במקום 275/70-18), כך שהדופן גבוהה פחות (ב־16%).
צילום: יואל פלרמן
לזכותו של הסיארה עם המערך הזה נוחות נסיעה נאה, ברוב מתארי הכבישים. הוא אינו מתרסק על שיבושים מרושעים, אבל הוא רוטט על אספלט שאינו מתוחזק כראוי, או על גלי כביש קטנים, ועם מעבר על קטעים כאלה ומיד לאחר מכן, הוא אינו משוכך כראוי.
היכולת של הטנדר בשטח טובה ככל שמדובר בהתגברות על מגבלות שמערכת ההנעה — מנוע, הילוכים, הנעה, יחס נמוך — יכולה להתגבר עליהם; והיא יכולה. עם זאת, ממדי המרכב והזוויות שלו הם כאלה שיפריעו בשטח טכני מאתגר, קצת יותר מאשר ברמת הגימור מוכוונת השטח.
נוחות הנסיעה בשטח טובה למדי בשבילים, גם מרוצפי אבנים. בכאלה עם שינויי גובה חריפים, יש לשמור על קצב נסיעה נמוך. עוד בעניין הנוחות: נראה כי משקל קבוע בדמות פלטת מתכת ישפר אותה מאוד.
צילום: יואל פלרמן
היכולת הדינמית של הרכב הזה מאפשרת לו לנוע בכבישים מפותלים בקצב טוב, למרות הממדים הלא מצטנעים של הכלי הזה. ההגה ארוך יחסית, 3.6 סיבובים מנעילה לנעילה, ועם זאת כושר התמרון סביר (שוב, בהינתן הממדים וכו'). עוצמת הבלימה טובה, אך פעולת הדוושה עצית בתחילת מהלכה.
הצעה שונה
GMC סיארה ברמת הגימור הוא טנדר ענק עם הופעה המדגישה זאת, וברמת הגימור 'דנאלי' הוא מהודר, מאובזר מאשר שברולט סילברדו ברמת הגימור LTZ. רמת גימור זו פחות מוכוונת־שטח, מה שמוצא ביטוי בנוחות נסיעה עם מאפיינים אחרים — פחות נוקשה, יותר רכה.
המחיר, 320,000 שקלים, גבוה באופן משמעותי מזה של סילברדו המשווק בארץ, שתג המחיר שלו ב־'+LTZ' הוא 270,000 שקלים (המחירים ללא מע"מ). עם זאת, ומעבר לשינויים במפרט ובהתנהלות, יש לסיארה הזה מקדם הופעה בולט אפילו בקנה מידה אמריקאי.
צילום: יואל פלרמן
צילום: יואל פלרמן
צילום: יואל פלרמן
